תעשית אבן וסיד בע"מ ואח' נ' אחים ג'ובראן 2007 בע"מ ואח'

החלטה

התביעה הוגשה בגין סחורה (בלוקים ובטון), שסיפקו המשיבות למבקשת מס' 1 לפי הסכם (נספח א' לכתב התביעה). התביעה נגד הנתבעים מס' 2 ו-3 הינה מכח ערבותם להסכמים (נספח א' ונספח א2 לכתב התביעה), והתביעה נגד הנתבעים מס' 4 ו-5 הינה מכח ערבותם להסדר חוב מיום 4/1/12 (נספח ד' לכתב התביעה, להלן: "ההסדר"), עליו חתמו גם הנתבעים האחרים, ומכח צ'קים, שנמסרו לפרעון ההסדר וחוללו (נספח ה' לכתב התביעה, להלן: "הצ'קים"). נגד הנתבע מס' 5 ניתן פסק דין בהעדר הגנה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, והתיק הועבר בהסכמת ב"כ המשיבים.

המבקשים, הנתבעים מס' 1 עד 4, התגוננו בטענה כי הוחתמו על ההסדר, ומסרו את הצ'קים עקב רמאות והטעיה, שנקטו כלפיהם המשיבות, בהציגן את העמוד האחרון בלבד להסכם, וכתנאי להמשך הספקת סחורה. המבקשים טוענים עוד כי רק המבקש מס' 2 הינו בעל מניות בחברה, המבקשת מס' 1, ואילו הנתבעים 3 ו-4 הינם "ערב יחיד", דבר שהוסתר מהם.

לאחר ששמעתי את חקירת המבקש מס' 3, והמבקשים מס' 2 ו-4 לא התייצבו לדיון, אני מוצאת כי טענות המבקשים קלושות ודחוקות, ותינתן להם רשות להתגונן בתנאים, כדלהלן:

1.המבקשים מס' 1 ו-2, החברה ובעל מניותיה, לא העמידו הגנה מפורטת ומבוררת לגוף החוב, המפורט בכרטסת (נספח ג' לכתב התביעה). האמירה לבדה "סכום התביעה הינו שנוי במחלוקת ומצריך בדיקת כל הכמויות..." (סעיף 13 לתצהיר המבקש מס' 2) הינה טענה כללית וסתמית, חסרת כל פירוט, שאינה מקימה הגנה (ראה ד. בר אופיר "סדר הדין המקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 196 וההפניות שם). המבקש לא ציין איזה חלק של התביעה בסכום של מעל 800,000 ₪ לא סופק למבקשת, לא נתן תחשיב נגדי, והסתפק בטענות כנגד ההסדר. התביעה נגד הנתבעים מס' 1, 2 ו-3 עומדת על כנה ואף כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, גם לו יבוטל ההסכם מיום 4/1/12.

טענת המבקשים לפיה "נוצר חשש בליבם של נציגי המשיבות שהמבקשת לא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה לשלם בעבור אספקת סחורה עתידית", והטיעון ממנו מתבקש בית המשפט להסיק כי לפני חתימת ההסדר עמדה המבקשת בכל התחייבויותיה עבור סחורה שסופקה לה בעבר, התבדתה בחקירתו הנגדית של המבקש מס' 3, שהבהיר כי הצ'קים נמסרו לכיסוי חוב עבר ואספקה עתידית: "לפי מיטב ידיעתי אחי נתן את הצ'קים עבור אספקה עתידית, היה איזה חוב בגלל שהיה לנו סכסוך עם פרץ ואחרי זה כאילו נתן צ'קים גם לאספקה עתידית של בטון..." (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 15-27). כמו כן אישר המבקש כי בחודש אוגוסט 2011 חיללה המבקשת למשיבה צ'ק ע"ס 136,696 ₪ מאחר ולא קיבלה כסף מהמזמין, פרץ בוני הנגב (שם, עמ' 3, שורות 6-19).

2.גם טענות המבקשים בעניין ההסדר התכרסמו, לאחר שהתברר, לפני שהחל העד להשיב תשובות בנוסח "לא זוכר ולא יודע", כי עו"ד בן ארצי, המייצג את המבקשת בתביעתה נגד המזמין, היה מעורב בהסכם פריסת החוב (שם, עמ' 2, שורות 4-14), דבר ההופך את נסיבות חתימת ההסכם, כפי שנטען ע"י העד לדחוקות וקלושות יותר. אם בא כח המבקשת מס' 1 היה מעורב בהסכם, אין למבקשים להלין אלא על עצמם אם בחרו לחתום על עמוד אחד בלבד, ללא שקראו אותו או ביררו את תכנו (ראה תא"ק (שלום ת"א-יפו) 41668-03-10 בנק לאומי נ' אביגיל בהט ואח', 7.11.2011, מופיע בנבו).

הסיכום הינו כי הגנת המבקשים קלושה ודחוקה, הם לא העמידו גרסה נגדית, נתמכת במסמכים לתביעת המשיבות, ולא ציינו איזה חלק מהסחורה התקבל על ידם ואיזה לא. שמענו בסיכומים כי ב"כ המשיבות מסר לחברו את כל המסמכים, וממילא המבקשים לא טענו כי אין בידיהם מסמכים לבדיקת סכומי התביעה, ולמצער כרטסת נגדית. הטענות לגבי ההסדר הינן קלושות ודחוקות, ומהוות הגנה דחוקה רק למבקש מס' 4, שערבותו מגובשת רק במסמך זה. המבקשים האחרים מחוייבים לפי נספחים א', א2 והכרטסת, נספח ג'.

בנסיבות העניין, אני קובעת כי בקשת הרשות להתגונן תתקבל רק בתנאי שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט את הסכום 250,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית לפקודת המשיבות באותו סכום, והכל תוך 30 יום מהיום.

מודגש כי הסכום נקבע על הצד הנמוך ביותר, כרבע מסכום התביעה, וזאת על מנת לפתוח את דלתות בית המשפט בפני המבקשים ולא לחרוץ את גורל בקשתם בשלב זה, ומאחר והתרשמתי כי מצבם הכלכלי לא יאפשר להם הפקדת מלוא סכום התביעה.

אם לא יופקד הסכום במועד תידחה בקשת הרשות להתגונן כליל, מהנימוקים דלעיל.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין הסופי.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: